בחר פרק (1-9)
מגילת אנטיוכוס - פרק ב׳
הגזירה על ישראל
א׳
ויאמר אנטיוכוס אל שריו ואל יועציו: הלא ידעתם כי עם ישראל אשר בירושלים, לא ילכו בחוקותינו ולא ישתחוו לאלהינו, ודתיהם שונות מכל עם.
ב׳
ויוסף ויאמר: לכו נא ונעלה על ירושלים ונבטל את תורתם ואת חוקיהם, כי כל עוד תורתם בידם לא ייכנעו לפנינו לעולם.
ג׳
ויצו אנטיוכוס ויכתוב ספרים וישלח אותם ביד שליחיו אל ירושלים ואל כל ערי יהודה, לאמור:
ד׳
כה אמר המלך הגדול אנטיוכוס: כל איש מבני ישראל אשר ישמור את יום השבת ולא יעשה בו מלאכה, מות יומת בחרב.
ה׳
וכל איש אשר ימול את בנו, יובאו האם והילד אל חומת העיר ויושלכו מראש החומה למטה, כי כן דבר המלך.
ו׳
וכל איש אשר יקדש את ראש החודש ויעשה מועד לה׳ אלהיו, ייהרג הוא וכל ביתו, ורכושו יחרם לאוצר המלך.
ז׳
וישלח המלך פקידים ושוטרים לעמוד על כל שערי ירושלים ועל כל ערי יהודה, לשמור שלא יעשה איש מבני ישראל כמשפטי תורתם.
ח׳
ויהי כאשר שמעו בני ישראל את גזירות המלך, ויחרדו חרדה גדולה ותפול עליהם אימה ופחד, כי ביקש המלך לעקור את תורת ה׳ מליבם.
על הפרק
אנטיוכוס גוזר גזירות קשות על ישראל לבטל את השבת, את ראש החודש ואת המילה, ומבקש להעביר את ישראל על דתם.