בחר פרק (1-9)
מגילת אנטיוכוס - פרק ד׳
יוחנן בן מתתיהו
א׳
ויהי כאשר שמע יוחנן בן מתתיהו הכהן הגדול את כל הרעה אשר עשה ניקנור בירושלים ובבית המקדש, ויקנא קנאה גדולה לה׳ ולתורתו.
ב׳
ויעש לו יוחנן חרב קצרה באורך שני זרתות, ויסתירה תחת בגדיו, ויתחזק ברוחו ויאמר: אעלה אל ירושלים ואפקוד על הרשע הזה.
ג׳
ויבוא יוחנן אל שער ירושלים, ויקראו אליו שומרי השער: מי אתה ולאן אתה הולך? ויאמר אליהם: אחד משרי ישראל אנכי ובאתי לדבר דבר אל ניקנור אדוניכם.
ד׳
ויביאוהו לפני ניקנור, ויאמר יוחנן: אדוני שר הצבא, אני באתי להשתחוות לפניך ולקבל עליי את מרות המלך, כי ראיתי כי אין תקוה לישראל כנגד גבורתך.
ה׳
וישמח ניקנור בדברי יוחנן, כי חשב שנכנע לפניו אחד מגדולי ישראל, ויאמר: טוב עשית כי באת, ועתה שב עמי ואכל מלחמי.
ו׳
ויאמר יוחנן אל ניקנור: אדוני, אם תרשני לדבר עמך ביחידות, אספר לך דבר סוד אשר יועיל לך מאוד נגד עם ישראל.
ז׳
ויצו ניקנור ויצאו כל העומדים לפניו, וישאר הוא לבדו עם יוחנן, כי בטח בדבריו ולא חשד בו.
ח׳
ויתפלל יוחנן בליבו ויאמר: ה׳ אלהי ישראל, אלהי אבותי אברהם יצחק ויעקב, אל תתנני ביד הערל הזה, ותן בידי כוח להציל את עמך.
ט׳
ויקרב יוחנן אל ניקנור כמו לדבר באזנו, וישלח את ידו תחת בגדו ויאחז בחרב אשר הסתיר שם.
על הפרק
יוחנן בן מתתיהו הכהן שומע את הצרות, עושה לו חרב קצרה, נכנס לעיר ומתחכם לניקנור, ומתפלל לפני ה׳.