בחר פרק (1-9)
מגילת אנטיוכוס - פרק ט׳
טיהור המקדש ונס השמן
א׳
ויבואו בני חשמונאי אל בית המקדש, ויראו את השממה ואת החורבן אשר עשו היוונים, ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול.
ב׳
ויחלו לבנות את שערי בית המקדש מחדש, ויתקנו את אשר נהרס, ויסירו את כל הטומאה ואת כל התועבות מן ההיכל ומן העזרות.
ג׳
ויטהרו את בית ה׳ ואת כל כליו, ויבנו מזבח חדש מאבנים שלמות, ויעשו שולחן חדש ומנורת זהב חדשה ומזבח קטורת.
ד׳
ויבקשו שמן זית טהור להדליק את המנורה כמשפט, ולא מצאו כי טמאו היוונים את כל השמנים אשר היו בבית המקדש.
ה׳
ויחפשו בכל חדרי ההיכל ובכל מסתרי בית ה׳, עד אשר מצאו פך שמן אחד קטן שהיה חתום בחותם שמואל הנביא, והיה טהור וזך.
ו׳
ולא היה בפך ההוא שמן אלא כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ויאמרו: נדליק ממנו ונסמוך על ה׳ אלהינו.
ז׳
ויהי נס גדול מן השמים, וידלק השמן אשר בפך הקטן לא יום אחד בלבד כי אם שמונה ימים תמימים, עד אשר הכינו שמן חדש וטהור.
ח׳
וירא כל ישראל את הנס הגדול הזה, וידעו כי יד ה׳ עשתה זאת, כי רצה ה׳ בעמו ובבית מקדשו ובעבודתו.
ט׳
ויקומו בני מתתיהו וכל חכמי ישראל ויתקנו את חג החנוכה, שמונה ימים של הלל והודאה לה׳ אלהי ישראל, בחמישה ועשרים לחודש כסלו בכל שנה ושנה.
י׳
ותהי ממלכת בית חשמונאי בישראל, ויעמדו כוהנים ומלכים מזרעם מאתיים ושש שנים, עד חורבן בית המקדש השני, וזכרם לברכה לעולם ועד.
על הפרק
ישראל נכנסים למקדש, בונים מחדש את השערים, מטהרים את הקודש, מוצאים פך שמן טהור חתום מימי שמואל הנביא, נס שמונת הימים, וקביעת חג החנוכה.