ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

א׳ אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא מָעַל בְּפִיו, וְלֹא נִדְקַר בְּעֶצֶב חֵטְא.

ב׳ אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חִיְּבוֹ לִבּוֹ, וְלֹא נָפַל מִתִּקְוָתוֹ.

ג׳ לְאִישׁ כִּילַי לֹא נָאֶה עֹשֶׁר, וּלְאִישׁ עַיִן רָעָה — לָמָּה לוֹ זָהָב?

ד׳ הַמּוֹנֵעַ מִנַּפְשׁוֹ — לְאַחֵר צוֹבֵר, וּבְטוּבוֹ יִתְעַנֵּג זָר.

ה׳ הָרַע לְעַצְמוֹ — לְמִי יֵיטִיב? וְלֹא יִשְׂמַח בְּקִנְיָנוֹ.

ו׳ אֵין רַע מִצַּר עָיִן, וְזֹאת גְּמוּל רָעָתוֹ.

ז׳ וְאִם יֵיטִיב — בִּשְׁגָגָה יֵיטִיב, וּבָאַחֲרוֹנָה יְגַלֶּה רָעָתוֹ.

ח׳ רַע עַיִן — אִישׁ צַר עָיִן, מֵסִיר פָּנָיו וּמְבַזֶּה נְפָשׁוֹת.

ט׳ עֵין בּוֹצֵעַ לֹא תִשְׂבַּע חֵלֶק, וְעַוְלַת רָע תְּיַבֵּשׁ נַפְשׁוֹ.

י׳ עַיִן רָעָה — צָרָה בְלֶחֶם, וַחֲסֵרָה עַל שֻׁלְחָנוֹ.

י״א בְּנִי, כְּפִי שֶׁיֶּשׁ לְךָ — הֵיטִיב לְנַפְשֶׁךָ, וְקׇרְבָּנוֹת כָּרָאוּי הַגֵּשׁ לַה׳.

י״ב זְכֹר כִּי הַמָּוֶת לֹא יְאַחֵר, וּבְרִית שְׁאוֹל לֹא הֻגְּדָה לָּךְ.

י״ג הֵיטִיב לְרֵעַ בְּטֶרֶם תָּמוּת, וּכְפִי יְכׇלְתְּךָ שְׁלַח יָד וְתֵן לוֹ.

י״ד אַל תִּמָּנַע מִטּוּב יוֹם, וְחֶלְקְךָ בְּתַאֲוָה טוֹבָה אַל יַעַבְרֶךָ.

ט״ו הֲלֹא לְאַחֵר תַּעֲזֹב יְגִיעֶךָ, וַעֲמָלְךָ לְמַפִּילֵי גוֹרָל?

ט״ז תֵּן וְקַח וְשַׂמַּח נַפְשֶׁךָ, כִּי בִשְׁאוֹל אֵין לְבַקֵּשׁ מַעֲדַנִּים.

י״ז כׇּל בָּשָׂר כַּבֶּגֶד יִבְלֶה, וְהַחֹק מֵעוֹלָם: מוֹת תָּמוּת.

י״ח כְּעָלֶה ירָק עַל עֵץ עָבֹת — זֶה נוֹשֵׁר וְזֶה צוֹמֵחַ — כֵּן דּוֹרוֹת בָּשָׂר וָדָם, זֶה מֵת וְזֶה נוֹלָד.

י״ט כׇּל מַעֲשֶׂה יִרְקַב וְיִכְלֶה, וְעוֹשֵׂהוּ עִמּוֹ יֵלֵךְ.

כ׳ אַשְׁרֵי אִישׁ הַהוֹגֶה בַּחׇכְמָה, וּבִתְבוּנָתוֹ יָשִׂיחַ.

כ״א הַשָּׂם עַל לִבּוֹ דְּרָכֶיהָ, וּבְמִסְתָּרוֹתֶיהָ יִתְבּוֹנָן.

כ״ב צֵא אַחֲרֶיהָ כְּחוֹקֵר, וּבִדְרָכֶיהָ אֱרֹב.

כ״ג הַמַּשְׁגִּיחַ בְּחַלּוֹנוֹתֶיהָ, וְעַל פְּתָחֶיהָ מַקְשִׁיב.

כ״ד הַחוֹנֶה אֵצֶל בֵּיתָהּ, וְתוֹקֵעַ יָתֵד בְּקִירוֹתֶיהָ.

כ״ה נוֹטֶה אׇהֳלוֹ עַל יָדָהּ, וְחוֹנֶה בְּמָעוֹן טוֹב.

כ״ו שָׂם קִנּוֹ בַּעֲלָוֶיהָ, וּבַעֲנָפֶיהָ יָלִין.

כ״ז נֶחְבָּא בְצִלָּהּ מֵחֹרֶב, וּבִמְעוֹנוֹתֶיהָ יִשְׁכֹּן.

פרק זה פותח באשרי האיש שפיו לא הכשילו, ומגנה את הקמצן. בן סירא מלמד ליהנות מטובות החיים, כי המוות בא לכל אדם, ומסיים בשבח מבקש החכמה ההולך בדרכיה.