ספר הושע - פרק ד׳
א׳שִׁמְעוּ דְבַר־יְהֹוָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי רִיב לַיהֹוָה עִם־יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין־אֱמֶת וְאֵין־חֶסֶד וְאֵין־דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ׃
ב׳אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף, פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ׃
ג׳עַל־כֵּן ׀ תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כׇּל־יוֹשֵׁב בָּהּ בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה וּבְעוֹף הַשָּׁמָיִם, וְגַם־דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵפוּ׃
ד׳אַךְ אִישׁ אַל־יָרֵב וְאַל־יוֹכַח אִישׁ, וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן׃
ה׳וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם־נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה, וְדָמִיתִי אִמֶּךָ׃
ו׳נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת, כִּי־אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ (ואמאסאך) [וְאֶמְאָסְךָ] מִכַּהֵן לִי וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם־אָנִי׃
ז׳כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ־לִי, כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר׃
ח׳חַטַּאת עַמִּי יֹאכֵלוּ, וְאֶל־עֲוֺנָם יִשְׂאוּ נַפְשׁוֹ׃
ט׳וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן, וּפָקַדְתִּי עָלָיו דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו אָשִׁיב לוֹ׃
י׳וְאָכְלוּ וְלֹא יִשְׂבָּעוּ הִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ, כִּי־אֶת־יְהֹוָה עָזְבוּ לִשְׁמֹר׃
י״אזְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח־לֵב׃
י״בעַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ, כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה וַיִּזְנוּ מִתַּחַת אֱלֹהֵיהֶם׃
י״געַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ, עַל־כֵּן תִּזְנֶינָה בְּנוֹתֵיכֶם וְכַלּוֹתֵיכֶם תְּנָאַפְנָה׃
י״דלֹא־אֶפְקוֹד עַל־בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל־כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי־הֵם עִם־הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם־הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ, וְעָם לֹא־יָבִין יִלָּבֵט׃
ט״ואִם־זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל אַל־יֶאְשַׁם יְהוּדָה, וְאַל־תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל וְאַל־תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן וְאַל־תִּשָּׁבְעוּ חַי־יְהֹוָה׃
ט״זכִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל, עַתָּה יִרְעֵם יְהֹוָה כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב׃
י״זחֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח־לוֹ׃
י״חסָר סׇבְאָם, הַזְנֵה הִזְנוּ אָהֲבוּ הֵבוּ קָלוֹן מָגִנֶּיהָ׃
י״טצָרַר רוּחַ אוֹתָהּ בִּכְנָפֶיהָ, וְיֵבֹשׁוּ מִזִּבְחוֹתָם׃