ספר איוב - פרק ל״ב

א׳וַיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵעֲנוֹת אֶת־אִיּוֹב, כִּי הוּא צַדִּיק בְּעֵינָיו׃
ב׳וַיִּחַר אַף ׀ אֱלִיהוּא בֶן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת רָם בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ, עַל־צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִים׃
ג׳וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ מַעֲנֶה, וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת־אִיּוֹב׃
ד׳וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת־אִיּוֹב בִּדְבָרִים, כִּי זְקֵנִים־הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים׃
ה׳וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי־אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַפּוֹ׃
ו׳וַיַּעַן ׀ אֱלִיהוּא בֶן־בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, עַל־כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא ׀ מֵחַוֺּת דֵּעִי אֶתְכֶם׃
ז׳אָמַרְתִּי יָמִים יְדַבֵּרוּ, וְרֹב שָׁנִים יֹדִיעוּ חׇכְמָה׃
ח׳אָכֵן רוּחַ־הִיא בֶאֱנוֹשׁ, וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם׃
ט׳לֹא־רַבִּים יֶחְכָּמוּ, וּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּט׃
י׳לָכֵן אָמַרְתִּי שִׁמְעָה־לִּי, אֲחַוֶּה דֵעִי אַף־אָנִי׃
י״אהֵן הוֹחַלְתִּי ׀ לְדִבְרֵיכֶם אָזִין עַד־תְּבוּנֹתֵיכֶם, עַד־תַּחְקְרוּן מִלִּין׃
י״בוְעָדֵיכֶם אֶתְבּוֹנָן וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ, עוֹנֶה אֲמָרָיו מִכֶּם׃
י״גפֶּן־תֹּאמְרוּ מָצָאנוּ חׇכְמָה, אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא־אִישׁ׃
י״דוְלֹא־עָרַךְ אֵלַי מִלִּין, וּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ׃
ט״וחַתּוּ לֹא־עָנוּ עוֹד, הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם מִלִּים׃
ט״זוְהוֹחַלְתִּי כִּי־לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ לֹא־עָנוּ עוֹד׃
י״זאַעֲנֶה אַף־אֲנִי חֶלְקִי, אֲחַוֶּה דֵעִי אַף־אָנִי׃
י״חכִּי מָלֵתִי מִלִּים, הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי׃
י״טהִנֵּה־בִטְנִי כְּיַיִן לֹא־יִפָּתֵחַ, כְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים יִבָּקֵעַ׃
כ׳אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח־לִי, אֶפְתַּח שְׂפָתַי וְאֶעֱנֶה׃
כ״אאַל־נָא אֶשָּׂא פְנֵי־אִישׁ, וְאֶל־אָדָם לֹא אֲכַנֶּה׃
כ״בכִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה, כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי׃