ספר איוב - פרק ד׳

א׳וַיַּעַן אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וַיֹּאמַר׃
ב׳הֲנִסָּה דָבָר אֵלֶיךָ תִּלְאֶה, וַעְצֹר בְּמִלִּין מִי יוּכָל׃
ג׳הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים, וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק׃
ד׳כּוֹשֵׁל יְקִימוּן מִלֶּיךָ, וּבִרְכַּיִם כֹּרְעוֹת תְּאַמֵּץ׃
ה׳כִּי עַתָּה ׀ תָּבוֹא אֵלֶיךָ וַתֵּלֶא, תִּגַּע עָדֶיךָ וַתִּבָּהֵל׃
ו׳הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ, תִּקְוָתְךָ וְתֹם דְּרָכֶיךָ׃
ז׳זְכׇר־נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, וְאֵיפֹה יְשָׁרִים נִכְחָדוּ׃
ח׳כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן, וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ׃
ט׳מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ, וּמֵרוּחַ אַפּוֹ יִכְלוּ׃
י׳שַׁאֲגַת אַרְיֵה וְקוֹל שָׁחַל, וְשִׁנֵּי כְפִירִים נִתָּעוּ׃
י״אלַיִשׁ אֹבֵד מִבְּלִי־טָרֶף, וּבְנֵי לָבִיא יִתְפָּרָדוּ׃
י״בוְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב, וַתִּקַּח אׇזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ׃
י״גבִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה, בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים׃
י״דפַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה, וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד׃
ט״ווְרוּחַ עַל־פָּנַי יַחֲלֹף, תְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרִי׃
ט״זיַעֲמֹד ׀ וְלֹא־אַכִּיר מַרְאֵהוּ תְּמוּנָה לְנֶגֶד עֵינָי, דְּמָמָה וָקוֹל אֶשְׁמָע׃
י״זהַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר־גָּבֶר׃
י״חהֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תׇּהֳלָה׃
י״טאַף ׀ שֹׁכְנֵי בָתֵּי־חֹמֶר אֲשֶׁר־בֶּעָפָר יְסוֹדָם, יְדַכְּאוּם לִפְנֵי־עָשׁ׃
כ׳מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ, מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ׃
כ״אהֲלֹא־נִסַּע יִתְרָם בָּם, יָמוּתוּ וְלֹא בְחׇכְמָה׃