ספר משלי - פרק ב׳
א׳בְּנִי אִם־תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ׃
ב׳לְהַקְשִׁיב לַחׇכְמָה אׇזְנֶךָ, תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה׃
ג׳כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ׃
ד׳אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה׃
ה׳אָז תָּבִין יִרְאַת יְהֹוָה, וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא׃
ו׳כִּי־יְהֹוָה יִתֵּן חׇכְמָה, מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה׃
ז׳(וצפן) [יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם׃
ח׳לִנְצֹר אׇרְחוֹת מִשְׁפָּט, וְדֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹר׃
ט׳אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵישָׁרִים כׇּל־מַעְגַּל־טוֹב׃
י׳כִּי־תָבוֹא חׇכְמָה בְלִבֶּךָ, וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם׃
י״אמְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה׃
י״בלְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת׃
י״גהַעֹזְבִים אׇרְחוֹת יֹשֶׁר, לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ׃
י״דהַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע׃
ט״ואֲשֶׁר אׇרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים, וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם׃
ט״זלְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנׇּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה׃
י״זהַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה׃
י״חכִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ׃
י״טכׇּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא־יַשִּׂיגוּ אׇרְחוֹת חַיִּים׃
כ׳לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וְאׇרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר׃
כ״אכִּי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ׃
כ״בוּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה׃