ספר משלי - פרק ד׳

א׳שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב, וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה׃
ב׳כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ׃
ג׳כִּי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי׃
ד׳וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמׇךְ־דְּבָרַי לִבֶּךָ, שְׁמֹר מִצְוֺתַי וֶחְיֵה׃
ה׳קְנֵה חׇכְמָה קְנֵה בִינָה, אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִי׃
ו׳אַל־תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ, אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ׃
ז׳רֵאשִׁית חׇכְמָה קְנֵה חׇכְמָה, וּבְכׇל־קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה׃
ח׳סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ, תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה׃
ט׳תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ׃
י׳שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי, וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃
י״אבְּדֶרֶךְ חׇכְמָה הֹרֵיתִיךָ, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי־יֹשֶׁר׃
י״בבְּלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ, וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל׃
י״גהַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל־תֶּרֶף, נִצְּרֶהָ כִּי־הִיא חַיֶּיךָ׃
י״דבְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא, וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים׃
ט״ופְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבׇר־בּוֹ, שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר׃
ט״זכִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם־לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם־לֹא (יכשולו) [יַכְשִׁילוּ]׃
י״זכִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ׃
י״חוְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּוֹם׃
י״טדֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ׃
כ׳בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט־אׇזְנֶךָ׃
כ״אאַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ, שׇׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ׃
כ״בכִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, וּלְכׇל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא׃
כ״גמִכׇּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ, כִּי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים׃
כ״דהָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה, וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ׃
כ״העֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ׃
כ״ופַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכׇל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ׃
כ״זאַל־תֵּט־יָמִין וּשְׂמֹאול, הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע׃