ספר משלי - פרק ט׳

א׳חׇכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה׃
ב׳טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ, אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ׃
ג׳שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא, עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת׃
ד׳מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, חֲסַר־לֵב אָמְרָה לּוֹ׃
ה׳לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי, וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי׃
ו׳עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ, וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה׃
ז׳יֹסֵר ׀ לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ׃
ח׳אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ׃
ט׳תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח׃
י׳תְּחִלַּת חׇכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה׃
י״אכִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים׃
י״באִם־חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ, וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא׃
י״גאֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, פְּתַיּוּת וּבַל־יָדְעָה מָּה׃
י״דוְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ, עַל־כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת׃
ט״ולִקְרֹא לְעֹבְרֵי־דָרֶךְ, הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם׃
ט״זמִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, וַחֲסַר־לֵב וְאָמְרָה לּוֹ׃
י״זמַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם׃
י״חוְלֹא־יָדַע כִּי־רְפָאִים שָׁם, בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ׃