ספר תהילים - פרק ק״ל

א׳שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה׃
ב׳אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת, לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃
ג׳אִם־עֲוֺנוֹת תִּשְׁמׇר־יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
ד׳כִּי־עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃
ה׳קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃
ו׳נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃
ז׳יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָה כִּי־עִם־יְהֹוָה הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃
ח׳וְהוּא יִפְדֶּה אֶת־יִשְׂרָאֵל, מִכֹּל עֲוֺנֹתָיו׃