ספר תהילים - פרק קל״ז

א׳עַל־נַהֲרוֹת ׀ בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ, בְּזׇכְרֵנוּ אֶת־צִיּוֹן׃
ב׳עַל־עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ, תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ׃
ג׳כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי־שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃
ד׳אֵיךְ נָשִׁיר אֶת־שִׁיר־יְהֹוָה, עַל אַדְמַת נֵכָר׃
ה׳אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃
ו׳תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי ׀ לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַ͏ִם, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃
ז׳זְכֹר יְהֹוָה ׀ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם הָאֹמְרִים עָרוּ ׀ עָרוּ, עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃
ח׳בַּת־בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ, אֶת־גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃
ט׳אַשְׁרֵי ׀ שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת־עֹלָלַיִךְ אֶל־הַסָּלַע׃