ספר תהילים - פרק מ״ט

א׳לַמְנַצֵּחַ ׀ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמוֹר׃
ב׳שִׁמְעוּ־זֹאת כׇּל־הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כׇּל־יֹשְׁבֵי חָלֶד׃
ג׳גַּם־בְּנֵי אָדָם גַּם־בְּנֵי־אִישׁ, יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן׃
ד׳פִּי יְדַבֵּר חׇכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת׃
ה׳אַטֶּה לְמָשָׁל אׇזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי׃
ו׳לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי׃
ז׳הַבֹּטְחִים עַל־חֵילָם, וּבְרֹב עׇשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ׃
ח׳אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא־יִתֵּן לֵאלֹהִים כׇּפְרוֹ׃
ט׳וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם׃
י׳וִיחִי־עוֹד לָנֶצַח, לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת׃
י״אכִּי יִרְאֶה ׀ חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם׃
י״בקִרְבָּם בָּתֵּימוֹ ׀ לְעוֹלָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר, קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת׃
י״גוְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃
י״דזֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ, וְאַחֲרֵיהֶם ׀ בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה׃
ט״וכַּצֹּאן ׀ לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ־בָם יְשָׁרִים ׀ לַבֹּקֶר (וצירם) [וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ׃
ט״זאַךְ־אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד־שְׁאוֹל, כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה׃
י״זאַל־תִּירָא כִּי־יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי־יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ׃
י״חכִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא־יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ׃
י״טכִּי־נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ, וְיוֹדֻךָ כִּי־תֵיטִיב לָךְ׃
כ׳תָּבוֹא עַד־דּוֹר אֲבוֹתָיו, עַד־נֵצַח לֹא יִרְאוּ־אוֹר׃
כ״אאָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ׃