ספר תהילים - פרק נ״ט

א׳לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל, וַיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ׃
ב׳הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי ׀ אֱלֹהָי, מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי׃
ג׳הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן, וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי׃
ד׳כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים, לֹא־פִשְׁעִי וְלֹא־חַטָּאתִי יְהֹוָה׃
ה׳בְּלִי־עָוֺן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ, עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה׃
ו׳וְאַתָּה יְהֹוָה־אֱלֹהִים ׀ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כׇּל־הַגּוֹיִם, אַל־תָּחֹן כׇּל־בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה׃
ז׳יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר׃
ח׳הִנֵּה ׀ יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם, כִּי־מִי שֹׁמֵעַ׃
ט׳וְאַתָּה יְהֹוָה תִּשְׂחַק־לָמוֹ, תִּלְעַג לְכׇל־גּוֹיִם׃
י׳עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה, כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי׃
י״אאֱלֹהֵי (חסדו) [חַסְדִּי] יְקַדְּמֵנִי, אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי׃
י״באַל־תַּהַרְגֵם ׀ פֶּן־יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ, מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי׃
י״גחַטַּאת־פִּימוֹ דְּבַר־שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם, וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ׃
י״דכַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי־אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב, לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה׃
ט״ווְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר׃
ט״זהֵמָּה (ינועון) [יְנִיעוּן] לֶאֱכֹל, אִם־לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ׃
י״זוַאֲנִי ׀ אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי־הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי, וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר־לִי׃
י״חעֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה, כִּי־אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי׃