ספר תהילים - פרק ע״ד

א׳מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃
ב׳זְכֹר עֲדָתְךָ ׀ קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר־צִיּוֹן זֶה ׀ שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃
ג׳הָרִימָה פְעָמֶיךָ לְמַשֻּׁאוֹת נֶצַח, כׇּל־הֵרַע אוֹיֵב בַּקֹּדֶשׁ׃
ד׳שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ, שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃
ה׳יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה, בִּסְבׇךְ־עֵץ קַרְדֻּמּוֹת׃
ו׳(ועת) [וְעַתָּה] פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד, בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת יַהֲלֹמוּן׃
ז׳שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן־שְׁמֶךָ׃
ח׳אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד, שָׂרְפוּ כׇל־מוֹעֲדֵי־אֵל בָּאָרֶץ׃
ט׳אוֹתֹתֵינוּ לֹא־רָאִינוּ אֵין־עוֹד נָבִיא, וְלֹא־אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד־מָה׃
י׳עַד־מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר, יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃
י״אלָמָּה תָשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ, מִקֶּרֶב (חוקך) [חֵיקְךָ] כַלֵּה׃
י״בוֵאלֹהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃
י״גאַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעׇזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל־הַמָּיִם׃
י״דאַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים׃
ט״ואַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃
ט״זלְךָ יוֹם אַף־לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃
י״זאַתָּה הִצַּבְתָּ כׇּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃
י״חזְכׇר־זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ׀ יְהֹוָה, וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ׃
י״טאַל־תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ, חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל־תִּשְׁכַּח לָנֶצַח׃
כ׳הַבֵּט לַבְּרִית, כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס׃
כ״אאַל־יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃
כ״בקוּמָה אֱלֹהִים רִיבָה רִיבֶךָ, זְכֹר חֶרְפָּתְךָ מִנִּי־נָבָל כׇּל־הַיּוֹם׃
כ״גאַל־תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ, שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד׃