ספר תהילים - פרק ע״ז

א׳לַמְנַצֵּחַ עַל־[יְדוּתוּן] (ידיתון) לְאָסָף מִזְמוֹר׃
ב׳קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה, קוֹלִי אֶל־אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי׃
ג׳בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי ׀ לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג, מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי׃
ד׳אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה, אָשִׂיחָה ׀ וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה׃
ה׳אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי, נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר׃
ו׳חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, שְׁנוֹת עוֹלָמִים׃
ז׳אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם־לְבָבִי אָשִׂיחָה, וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי׃
ח׳הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח ׀ אֲדֹנָי, וְלֹא־יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד׃
ט׳הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ, גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר׃
י׳הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם־קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה׃
י״אוָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא, שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן׃
י״ב(אזכיר) [אֶזְכּוֹר] מַעַלְלֵי־יָהּ, כִּי־אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ׃
י״גוְהָגִיתִי בְכׇל־פׇּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃
י״דאֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ, מִי־אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים׃
ט״ואַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא, הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ׃
ט״זגָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ, בְּנֵי־יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה׃
י״זרָאוּךָ מַּיִם ׀ אֱלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ, אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת׃
י״חזֹרְמוּ מַיִם ׀ עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים, אַף־חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ׃
י״טקוֹל רַעַמְךָ ׀ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל, רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ׃
כ׳בַּיָּם דַּרְכֶּךָ (ושביליך) [וּשְׁבִילְךָ] בְּמַיִם רַבִּים, וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ׃
כ״אנָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, בְּיַד־מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן׃