ספר תהילים - פרק צ״ב

א׳מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת׃
ב׳טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה, וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן׃
ג׳לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃
ד׳עֲלֵי־עָשׂוֹר וַעֲלֵי־נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר׃
ה׳כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפׇעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן׃
ו׳מַה־גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה, מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ׃
ז׳אִישׁ־בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא־יָבִין אֶת־זֹאת׃
ח׳בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים ׀ כְּמוֹ־עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי־עַד׃
ט׳וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְהֹוָה׃
י׳כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְהֹוָה כִּי־הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ, יִתְפָּרְדוּ כׇּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃
י״אוַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי, בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן׃
י״בוַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אׇזְנָי׃
י״גצַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה׃
י״דשְׁתוּלִים בְּבֵית יְהֹוָה, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ׃
ט״ועוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ׃
ט״זלְהַגִּיד כִּי־יָשָׁר יְהֹוָה, צוּרִי וְלֹא־[עַוְלָתָה] (עלתה) בּוֹ׃