ספר יחזקאל - פרק ל״ה
א׳וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר׃
ב׳בֶּן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ עַל־הַר שֵׂעִיר, וְהִנָּבֵא עָלָיו׃
ג׳וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הִנְנִי אֵלֶיךָ הַר־שֵׂעִיר, וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה׃
ד׳עָרֶיךָ חׇרְבָּה אָשִׂים וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה, וְיָדַעְתָּ כִּי־אֲנִי יְהֹוָה׃
ה׳יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם וַתַּגֵּר אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי־חָרֶב, בְּעֵת אֵידָם בְּעֵת עֲוֺן קֵץ׃
ו׳לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה כִּי־לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ, אִם־לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ׃
ז׳וְנָתַתִּי אֶת־הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב׃
ח׳וּמִלֵּאתִי אֶת־הָרָיו חֲלָלָיו, גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵיאוֹתֶיךָ וְכׇל־אֲפִיקֶיךָ חַלְלֵי־חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶם׃
ט׳שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ וְעָרֶיךָ לֹא (תישבנה) [תָשֹׁבְנָה], וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהֹוָה׃
י׳יַעַן אֲמׇרְךָ אֶת־שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת־שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ, וַיהֹוָה שָׁם הָיָה׃
י״אלָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה וְעָשִׂיתִי כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם, וְנוֹדַעְתִּי בָם כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶךָ׃
י״בוְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה שָׁמַעְתִּי ׀ אֶת־כׇּל־נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל־הָרֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר ׀ [שָׁמֵמוּ], (שממה) לָנוּ נִתְּנוּ לְאׇכְלָה׃
י״גוַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם, אֲנִי שָׁמָעְתִּי׃
י״דכֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה, כִּשְׂמֹחַ כׇּל־הָאָרֶץ שְׁמָמָה אֶעֱשֶׂה־לָּךְ׃
ט״וכְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּית־יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר־שָׁמֵמָה כֵּן אֶעֱשֶׂה־לָּךְ, שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר־שֵׂעִיר וְכׇל־אֱדוֹם כֻּלָּהּ וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהֹוָה׃