ספר ישעיהו - פרק ט״ו
א׳מַשָּׂא מוֹאָב, כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר־מוֹאָב נִדְמָה׃
ב׳עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי, עַל־נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכׇל־רֹאשָׁיו קׇרְחָה כׇּל־זָקָן גְּרוּעָה׃
ג׳בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק, עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי׃
ד׳וַתִּזְעַק חֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה עַד־יַהַץ נִשְׁמַע קוֹלָם, עַל־כֵּן חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ נַפְשׁוֹ יָרְעָה לּוֹ׃
ה׳לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד־צֹעַר עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה, כִּי ׀ מַעֲלֵה הַלּוּחִית בִּבְכִי יַעֲלֶה־בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ חוֹרֹנַיִם זַעֲקַת־שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ׃
ו׳כִּי־מֵי נִמְרִים מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ, כִּי־יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה׃
ז׳עַל־כֵּן יִתְרָה עָשָׂה, וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם׃
ח׳כִּי־הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת־גְּבוּל מוֹאָב, עַד־אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ׃
ט׳כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי־אָשִׁית עַל־דִּימוֹן נוֹסָפוֹת, לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה׃