ספר ירמיהו - פרק י״ח

א׳הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה לֵאמֹר׃
ב׳קוּם וְיָרַדְתָּ בֵּית הַיּוֹצֵר, וְשָׁמָּה אַשְׁמִיעֲךָ אֶת־דְּבָרָי׃
ג׳וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר, (והנהו) [וְהִנֵּה־הוּא] עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל־הָאׇבְנָיִם׃
ד׳וְנִשְׁחַת הַכְּלִי אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה בַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת׃
ה׳וַיְהִי דְבַר־יְהֹוָה אֵלַי לֵאמוֹר׃
ו׳הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא־אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהֹוָה, הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן־אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל׃
ז׳רֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה, לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד׃
ח׳וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו, וְנִחַמְתִּי עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ׃
ט׳וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל־גּוֹי וְעַל־מַמְלָכָה, לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ׃
י׳וְעָשָׂה (הרעה) [הָרַע] בְּעֵינַי לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי, וְנִחַמְתִּי עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ׃
י״אוְעַתָּה אֱמׇר־נָא אֶל־אִישׁ־יְהוּדָה וְעַל־יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵר עֲלֵיכֶם רָעָה וְחֹשֵׁב עֲלֵיכֶם מַחֲשָׁבָה, שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְהֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם׃
י״בוְאָמְרוּ נוֹאָשׁ, כִּי־אַחֲרֵי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ וְאִישׁ שְׁרִרוּת לִבּוֹ־הָרָע נַעֲשֶׂה׃
י״גלָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה שַׁאֲלוּ־נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה, שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל׃
י״דהֲיַעֲזֹב מִצּוּר שָׂדַי שֶׁלֶג לְבָנוֹן, אִם־יִנָּתְשׁוּ מַיִם זָרִים קָרִים נוֹזְלִים׃
ט״וכִּי־שְׁכֵחֻנִי עַמִּי לַשָּׁוְא יְקַטֵּרוּ, וַיַּכְשִׁלוּם בְּדַרְכֵיהֶם שְׁבִילֵי עוֹלָם לָלֶכֶת נְתִיבוֹת דֶּרֶךְ לֹא סְלוּלָה׃
ט״זלָשׂוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה (שרוקת) [שְׁרִיקוֹת] עוֹלָם, כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ׃
י״זכְּרוּחַ־קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב, עֹרֶף וְלֹא־פָנִים אֶרְאֵם בְּיוֹם אֵידָם׃
י״חוַיֹּאמְרוּ לְכוּ וְנַחְשְׁבָה עַל־יִרְמְיָהוּ מַחֲשָׁבוֹת כִּי לֹא־תֹאבַד תּוֹרָה מִכֹּהֵן וְעֵצָה מֵחָכָם וְדָבָר מִנָּבִיא, לְכוּ וְנַכֵּהוּ בַלָּשׁוֹן וְאַל־נַקְשִׁיבָה אֶל־כׇּל־דְּבָרָיו׃
י״טהַקְשִׁיבָה יְהֹוָה אֵלָי, וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי׃
כ׳הַיְשֻׁלַּם תַּחַת־טוֹבָה רָעָה כִּי־כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי, זְכֹר ׀ עׇמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב אֶת־חֲמָתְךָ מֵהֶם׃
כ״אלָכֵן תֵּן אֶת־בְּנֵיהֶם לָרָעָב וְהַגִּרֵם עַל־יְדֵי־חֶרֶב וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת, בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי־חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה׃
כ״בתִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי־תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם, כִּי־כָרוּ (שיחה) [שׁוּחָה] לְלׇכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי׃
כ״גוְאַתָּה יְהֹוָה יָדַעְתָּ אֶת־כׇּל־עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת אַל־תְּכַפֵּר עַל־עֲוֺנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל־תֶּמְחִי, (והיו) [וְיִהְיוּ] מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם׃