בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק י׳
שלטון וגאווה
א׳
שׁוֹפֵט חָכָם יְיַסֵּר עַמּוֹ, וּמֶמְשֶׁלֶת מֵבִין מְסוּדֶּרֶת.
ב׳
כְּשׁוֹפֵט הָעָם כֵּן מְשָׁרְתָיו, וּכְרֹאשׁ הָעִיר כֵּן יוֹשְׁבֶיהָ.
ג׳
מֶלֶךְ בְּלֹא מוּסָר יַחֲרִיב עַמּוֹ, וְעִיר תִּכּוֹן בִּתְבוּנַת שָׂרֶיהָ.
ד׳
בְּיַד ה׳ מֶמְשֶׁלֶת הָאָרֶץ, וּבְעִתּוֹ יָקִים עָלֶיהָ מוֹשֵׁל מַתְאִים.
ה׳
בְּיַד ה׳ הַצְלָחַת גֶּבֶר, וְעַל פְּנֵי סוֹפֵר יָשִׂים הוֹדוֹ.
ו׳
עַל כׇּל עַוְלָה אַל תִּשְׂטֹם רֵעֶךָ, וְאַל תַּעֲשֶׂה דָבָר בְּגַאֲוָה.
ז׳
שְׂנוּאָה לִפְנֵי ה׳ וּלִפְנֵי אָדָם גַּאֲוָה, וּלִשְׁנֵיהֶם עַוְלַת מִשְׁפָּט.
ח׳
מַמְלָכָה מֵעַם לְעַם תֵּעָתֵק, בִּגְלַל עַוְלָה וְגַאֲוָה וָמָמוֹן.
ט׳
מַה יִּתְגָּאֶה עָפָר וָאֵפֶר, שֶׁבְּעוֹדוֹ חַי הִשְׁלִיךְ קִרְבּוֹ?
י׳
חֳלִי אָרוּךְ — יִלְעַג רוֹפֵא: הַיּוֹם מֶלֶךְ וּמָחָר יָמוּת.
י״א
כִּי בְּמוֹת אָדָם יִנְחַל רִמָּה וְתוֹלֵעָה, שֶׁרֶץ וָזֹחַל.
י״ב
רֵאשִׁית גַּאֲוָה — עֲזֹב אֶת ה׳, וּמִקּוֹנוֹ סָר לִבּוֹ.
י״ג
כִּי רֵאשִׁית גַּאֲוָה חֵטְא, וּמַחֲזִיק בָּהּ יַמְטִיר תּוֹעֵבָה.
י״ד
עַל כֵּן הִפְלִיא ה׳ מַכּוֹתָם, וַיַּכֵּם עַד כְּלָיָה.
ט״ו
כִּסְאוֹת גֵּאִים הָפַךְ ה׳, וַיּוֹשֶׁב עֲנָוִים תַּחְתֵּיהֶם.
ט״ז
שׇׁרְשֵׁי גּוֹיִם עָקַר ה׳, וַיִּטַּע שְׁפָלִים תַּחְתֵּיהֶם.
י״ז
אַרְצוֹת גּוֹיִם הָפַךְ ה׳, וַיַּשְׁמִידֵם עַד יְסוֹד אָרֶץ.
י״ח
הֶעֱבִירָם וַיַּשְׁמִידֵם, וַיַּשְׁבֵּת מֵאֶרֶץ זִכְרָם.
י״ט
לֹא נִבְרְאָה לִבְנֵי אָדָם גַּאֲוָה, וְלֹא חֲרוֹן אַף לִילוּדֵי אִשָּׁה.
כ׳
זֶרַע נִכְבָּד — אֵיזֶה? זֶרַע אָדָם. זֶרַע נִכְבָּד — אֵיזֶה? יִרְאֵי ה׳. זֶרַע נִקְלֶה — אֵיזֶה? זֶרַע אָדָם. זֶרַע נִקְלֶה — אֵיזֶה? עוֹבְרֵי מִצְוָה.
כ״א
בְּקֶרֶב אֶחָיו רֹאשָׁם נִכְבָּד, וְיִרְאֵי ה׳ בְּעֵינָיו.
כ״ב
עָשִׁיר וְנִכְבָּד וְדָל — תִּפְאַרְתָּם יִרְאַת ה׳.
כ״ג
אַל נָכוֹן לְבַזּוֹת דַּל מֵבִין, וְאַל נָאֶה לְכַבֵּד אִישׁ חוֹטֵא.
כ״ד
שַׂר וְשׁוֹפֵט וְשַׁלִּיט נִכְבָּדִים, וְאֵין בָּהֶם גָּדוֹל מִירֵא ה׳.
כ״ה
עֶבֶד מַשְׂכִּיל יְשָׁרְתוּ בְנֵי חוֹרִין, וְאִישׁ דַּעַת לֹא יִלּוֹן.
כ״ו
אַל תִּתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתֶּךָ, וְאַל תִּתְפָּאֵר בְּעֵת מַחְסוֹרְךָ.
כ״ז
טוֹב עוֹבֵד וּמַרְבֶּה לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לֶחֶם.
כ״ח
בְּנִי, בְּעַנְוָה כַּבֵּד נַפְשֶׁךָ, וְתֵן לָהּ כָּבוֹד כְּמִגִּיעָהּ.
כ״ט
חוֹטֵא לְנַפְשׁוֹ — מִי יַצְדִּיקֶנּוּ? וּמְבַזֶּה חַיָּיו — מִי יְכַבְּדֶנּוּ?
ל׳
דָּל נִכְבָּד בְּחׇכְמָתוֹ, וְעָשִׁיר נִכְבָּד בְּעׇשְׁרוֹ.
ל״א
הַנִּכְבָּד בַּעֲנִיּוּת — אַף כִּי בַעֲשִׁירוּת, וְהַנִּקְלֶה בַעֲשִׁירוּת — אַף כִּי בַעֲנִיּוּת.
על הפרק
פרק זה עוסק בשלטון טוב ורע, ובסכנות הגאווה. בן סירא מלמד שמנהיג חכם ינהיג את עמו בצדק, ושהגאווה היא שורש כל חטא. ה׳ משפיל גאים ומרים שפלים.