בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק י״א
חכמת העני ואל תסמוך על עושר
א׳
חׇכְמַת שָׁפָל תָּרִים רֹאשׁוֹ, וּבְתוֹךְ גְּדוֹלִים תּוֹשִׁיבֵנּוּ.
ב׳
אַל תְּהַלֵּל אִישׁ בְּיׇפְיוֹ, וְאַל תִּשְׂנָא אָדָם בְּמַרְאֵהוּ.
ג׳
קְטַנָּה בָּעוֹפוֹת הַדְּבוֹרָה, וּפִרְיָהּ רֵאשִׁית כׇּל מָתוֹק.
ד׳
בְּלְבוּשׁ אַל תִּתְהַלֵּל, וּבְיוֹם כָּבוֹד אַל תִּתְנַשֵּׂא, כִּי נִפְלְאוֹת מַעֲשֵׂי ה׳, וְנִסְתָּרוֹת מַעֲשָׂיו מִבְּנֵי אָדָם.
ה׳
רַבִּים שַׁלִּיטִים יָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ, וְשֶׁלֹּא עָלָה עַל לֵב נָשָׂא נֵזֶר.
ו׳
רַבִּים אַדִּירִים נִבְזוּ מְאֹד, וְנִכְבָּדִים נִמְסְרוּ בְיַד אֲחֵרִים.
ז׳
אַל תּוֹכִיחַ בְּטֶרֶם תַּחְקֹר, הָבֵן תְּחִלָּה וְאַחַר הוֹכַח.
ח׳
אַל תַּעֲנֶה בְּטֶרֶם תִּשְׁמָע, וּבְתוֹךְ דְּבָרִים אַל תִּפָּגַע.
ט׳
עַל רִיב שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ אַל תִּתְעָרֵב, וּבְמִשְׁפַּט חוֹטְאִים אַל תֵּשֵׁב.
י׳
בְּנִי, אַל תַּרְבֶּה עֲסָקֶיךָ, כִּי אִם תַּרְבֶּה — לֹא תִנָּקֶה, וְאִם תִּרְדֹּף — לֹא תַשִּׂיג, וְלֹא תִמָּלֵט אִם תִּבְרַח.
י״א
יֵשׁ עָמֵל וְטוֹרֵחַ וְנֶחְפָּז, וְכֵן יְחַסֵּר.
י״ב
יֵשׁ מְתוּן וְנִצְרָךְ לְעֶזְרָה, חֲסַר כֹּחַ וְרַב מַחְסוֹר, וְעֵינֵי ה׳ הִבִּיטוּ עָלָיו לְטוֹבָה, וַיְרִימֵהוּ מִשִּׁפְלוּתוֹ.
י״ג
וַיָּרֶם רֹאשׁוֹ, וְרַבִּים תָּמְהוּ עָלָיו.
י״ד
טוֹב וָרָע, חַיִּים וָמָוֶת, עֹנִי וָעֹשֶׁר — מֵאֵת ה׳.
ט״ו
חׇכְמָה וָדַעַת וּתְבוּנַת תּוֹרָה מֵאֵת ה׳, אַהֲבָה וְדַרְכֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים מֵאִתּוֹ.
ט״ז
תָּעוּת וְחֹשֶׁךְ לַחוֹטְאִים נִבְרְאוּ, וּמִתְכַּבְּדֵי רָע — עִמָּם יַזְקִין רָע.
י״ז
מַתַּת ה׳ לַחֲסִידִים עוֹמֶדֶת, וּרְצוֹנוֹ לָנֶצַח יַצְלִיחַ.
י״ח
יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר מִזְּהִירוּתוֹ וְצִמְצוּמוֹ, וְזֶה חֵלֶק שְׂכָרוֹ.
י״ט
בְּאָמְרוֹ: מָצָאתִי מְנוּחָה, וְעַתָּה אֹכַל מִטּוּבִי — וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה יִהְיֶה, יַעֲזֹב לַאֲחֵרִים וְיָמוּת.
כ׳
עֲמֹד בְּבְרִיתְךָ וְהִתְעַסֵּק בָּהּ, וּבְמַעֲשֶׂיךָ הִזְדַּקֵּן.
כ״א
אַל תִּתְמַהּ בְּמַעֲשֵׂה חוֹטֵא, בְּטַח בַּה׳ וְחַכֵּה לְאוֹרוֹ.
כ״ב
כִּי קַל בְּעֵינֵי ה׳ פִּתְאֹם לְהַעֲשִׁיר עָנִי.
כ״ג
בִּרְכַּת ה׳ שְׂכַר חָסִיד, וּבְרֶגַע קָטָן יַצְמִיחַ בִּרְכָתוֹ.
כ״ד
אַל תֹּאמַר: מָה חֶסְרוֹנִי? וּמֵעַתָּה מַה טּוֹב יִהְיֶה לִּי?
כ״ה
אַל תֹּאמַר: יֵשׁ לִי כֹל, וּמֵעַתָּה מָה רָעָה תִקְרֵנִי?
כ״ו
בְּיוֹם טוֹבָה שָׁכוֹחַ הָרָעָה, וּבְיוֹם רָעָה שָׁכוֹחַ הַטּוֹבָה.
כ״ז
כִּי קַל לִפְנֵי ה׳ בְּיוֹם קֵץ לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּדַרְכּוֹ.
כ״ח
רָעַת שָׁעָה תַּשְׁכִּיחַ עֹנֶג, וּבְקֵץ אָדָם תִּגָּלֶינָה מַעֲלָלָיו.
כ״ט
לִפְנֵי מוֹת אַל תְּאַשֵּׁר אִישׁ, כִּי בְאַחֲרִיתוֹ יִוָּדַע אִישׁ.
ל׳
לֹא כׇל אָדָם תָּבִיא לְבֵיתֶךָ, כִּי רַבּוֹת מַעֲלָלוֹת הָרַמַּאי.
ל״א
כְּקֹרֵא בְּכָלוּב — לֵב גֵּאֶה, וּכְמְרַגֵּל יִרְאֶה פִּרְצָה.
ל״ב
הוֹפֵךְ טוֹב לְרָע הוּא אוֹרֵב, וּבִנְבָחֲרוֹת יִתֵּן מוּם.
ל״ג
מִנִּיצוֹץ קָטָן תִּבְעַר גֶּחָלָה, וְאִישׁ חוֹטֵא יֶאֱרֹב לְדָם.
ל״ד
הִשָּׁמֵר מִמֵּרֵעַ, כִּי רָעוֹת הוּא חוֹרֵשׁ, פֶּן יָבִיא עָלֶיךָ מוּם עוֹלָם.
על הפרק
פרק זה מלמד שאין לשפוט אדם לפי מראהו החיצוני, ושאין לבטוח בעושר. בן סירא מראה כיצד ה׳ הופך גורלות, מרים שפלים ומשפיל גבוהים, ומזהיר מפני הבטחון העצמי.