ספר בן סירא

חכמת שמעון בן סירא

בחר פרק (1-51)

ספר בן סירא - פרק ו׳

חברות ובחירת חברים

א׳ אַל תְּהִי אוֹיֵב תַּחַת אוֹהֵב, כִּי שֵׁם רָע יִנְחַל בֹּשֶׁת וְחֶרְפָּה — כֵּן חוֹטֵא אִישׁ לָשׁוֹן.
ב׳ אַל תִּנָּשֵׂא בַּעֲצַת נַפְשֶׁךָ, פֶּן תִּטָּרֵף נַפְשְׁךָ כְּשׁוֹר.
ג׳ עָלֶיךָ תֹּאכַל, וּפִרְיְךָ תְּאַבֵּד, וְתִשָּׁאֵר כְּעֵץ יָבֵשׁ.
ד׳ נֶפֶשׁ רָעָה תְּאַבֵּד קוֹנָהּ, וְשִׂמְחַת אוֹיֵב תַּעֲשֶׂנּוּ.
ה׳ גָּרוֹן עָרֵב יַרְבֶּה רֵעִים, וּלְשׁוֹן מֵיטִיבָה תַּרְבֶּה שָׁלוֹם.
ו׳ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמְךָ יִהְיוּ רַבִּים, וּבַעַל סוֹדְךָ — אֶחָד מֵאָלֶף.
ז׳ אִם תִּקְנֶה רֵעַ — בְּנִסָּיוֹן קְנֵהוּ, וְאַל תְּמַהֵר לְהַאֲמִין בּוֹ.
ח׳ יֵשׁ רֵעַ לְפִי עִתּוֹ, וְלֹא יַעֲמֹד בְּיוֹם צָרָתְךָ.
ט׳ וְיֵשׁ רֵעַ הַנֶּהְפָּךְ לְאוֹיֵב, וּמְרִיבַת קְלוֹנְךָ יְגַלֶּה.
י׳ וְיֵשׁ רֵעַ חֲבֵר שֻׁלְחָן, וְלֹא יַעֲמֹד בְּיוֹם מְצוּקָתְךָ.
י״א בְּטוּבְךָ יִהְיֶה כְמוֹךָ, וּבְעַבְדֶּיךָ יִתְחַזֵּק.
י״ב אִם תְּמוּט — יִהְיֶה כְנֶגְדְּךָ, וּמִפָּנֶיךָ יִסָּתֵר.
י״ג מֵאוֹיְבֶיךָ הִפָּרֵד, וּמֵרֵעֶיךָ הִשָּׁמֵר.
י״ד רֵעַ נֶאֱמָן — מָגֵן עֹז, מוֹצְאוֹ מָצָא אוֹצָר.
ט״ו רֵעַ נֶאֱמָן — אֵין מְחִירוֹ, וְאֵין מִשְׁקָל לְטוּבָתוֹ.
ט״ז רֵעַ נֶאֱמָן — סַם חַיִּים, וְיִרְאֵי ה׳ יִמְצָאוּהוּ.
י״ז יְרֵא ה׳ יְיַשֵּׁר רֵעוּתוֹ, כִּי כָמוֹהוּ כֵּן רֵעֵהוּ.
י״ח בְּנִי, מִנְּעוּרֶיךָ קַבֵּל מוּסָר, וְעַד שֵׂיבָה תִּמְצָא חׇכְמָה.
י״ט כְּחוֹרֵשׁ וּכְזוֹרֵעַ גַּשׁ אֵלֶיהָ, וְקַוֵּה לִפְרוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת.
כ׳ כִּי מְעַט תִּיגַע בַּעֲבוֹדָתָהּ, וּמָחָר תֹּאכַל מִפִּרְיָהּ.
כ״א כַּמָּה הִיא נִבְזָה לִכְסִילִים, וְאֵין מַחְזִיק בָּהּ חֲסַר לֵב.
כ״ב כְּאֶבֶן מַשָּׂא כְּבֵדָה הִיא עָלָיו, וְלֹא יְאַחֵר לְהַשְׁלִיכָהּ.
כ״ג כִּי מוּסָר חׇכְמָה כִּשְׁמָהּ, וְלֹא לָרַבִּים הִיא נִגְלֵית.
כ״ד שְׁמַע בְּנִי וְקַבֵּל דַּעְתִּי, וְאַל תִּמְאַס עֲצָתִי.
כ״ה הָבֵא רַגְלְךָ בְכַבְלֶיהָ, וְצַוָּארְךָ בְעֻלָּהּ.
כ״ו הַט שִׁכְמְךָ וּשָׂאָהּ, וְאַל תִּמְאַס בְּמוֹסְרוֹתֶיהָ.
כ״ז בְּכׇל נַפְשְׁךָ גַּשׁ אֵלֶיהָ, וּבְכׇל כֹּחֲךָ שְׁמֹר דְּרָכֶיהָ.
כ״ח חֲקֹר וּדְרוֹשׁ וּבַקֵּשׁ וּמְצָא, וּמִשֶּׁתַּחְזִיק בָּהּ אַל תַּרְפֶּהָ.
כ״ט כִּי בְּאַחֲרוֹנָה תִּמְצָא מְנוּחָתָהּ, וְתֵהָפֵךְ לְךָ לְשָׂשׂוֹן.
ל׳ וְיִהְיוּ כַבְלֶיהָ לִמְעוֹז עֹז, וּמוֹסְרוֹתֶיהָ לְלְבוּשׁ תִפְאָרָה.
ל״א עֲטֶרֶת זָהָב עֻלָּהּ, וּמוֹסְרוֹתֶיהָ פְּתִיל תְּכֵלֶת.
ל״ב כְּבֶגֶד תִּפְאֶרֶת תִּלְבָּשֶׁנָּה, וּכְעֲטֶרֶת צְבִי תַּעַטְרֶנָּה.
ל״ג בְּנִי, אִם תַּחְפֹּץ — תִּלָּמֵד, וְאִם תִּתֵּן נַפְשְׁךָ — תַּשְׂכִּיל.
ל״ד אִם תֹּאהַב לִשְׁמוֹעַ — תְּקַבֵּל, וְאִם תַּטֶּה אָזְנְךָ — תֶּחְכָּם.
ל״ה בִּקְהַל זְקֵנִים עֲמֹד, וּלְחָכָם הִדָּבֵק.
ל״ו כׇּל סִפּוּר אֱלֹהִים חֲפֹץ לִשְׁמוֹעַ, וּמְשַׁל תְּבוּנָה אַל יִבָּרַח מִמֶּךָ.
ל״ז אִם תִּרְאֶה מֵבִין — הַשְׁכֵּם אֵלָיו, וּמַדְרֵגוֹת פְּתָחָיו תִּדְרֹס רַגְלֶךָ.

על הפרק

פרק זה עוסק בטבע החברות ובבחירת חברים נכונה. בן סירא מבחין בין ידידים אמיתיים לבין חברים שאינם נאמנים, ומדריך את תלמידו לבקש חכמה בכל כוחו כאוצר יקר.