בחר פרק (1-51)
ספר בן סירא - פרק ה׳
אזהרה מביטחון שווא
א׳
אַל תִּשָּׁעֵן עַל חֵילֶךָ, וְאַל תֹּאמַר: יֶשׁ לְאֵל יָדִי.
ב׳
אַל תֵּלֵךְ אַחֲרֵי לִבְּךָ וְכֹחֶךָ, לָלֶכֶת בְּתַאֲווֹת נַפְשֶׁךָ.
ג׳
אַל תֹּאמַר: מִי יָשׁוּל בִּי? כִּי ה׳ נֹקֵם יִנָּקֵם.
ד׳
אַל תֹּאמַר: חָטָאתִי וּמָה נִהְיָה לִי? כִּי ה׳ אֶרֶךְ אַפַּיִם.
ה׳
עַל כַּפָּרָה אַל תְּהִי בְלִי פַחַד, לְהוֹסִיף חֵטְא עַל חֵטְא.
ו׳
אַל תֹּאמַר: רַחֲמָיו רַבִּים, רֹב עֲווֹנוֹתַי יְכַפֵּר — כִּי רַחֲמִים וָאַף עִמּוֹ, וְעַל רְשָׁעִים תָּנוּחַ חֲמָתוֹ.
ז׳
אַל תְּאַחֵר לָשׁוּב אֵלָיו, וְאַל תִּדְחֶה מִיּוֹם לְיוֹם — כִּי פִתְאֹם יֵצֵא אַפּוֹ, וּבְעֵת נְקָמָה תִּסָּפֶה.
ח׳
אַל תִּשָּׁעֵן עַל הוֹן עַוְלָה, כִּי לֹא יוֹעִיל בְּיוֹם עֶבְרָה.
ט׳
אַל תְּזָרֶה לְכׇל רוּחַ, וְאַל תֵּלֵךְ בְּכׇל שְׁבִיל.
י׳
הֱוֵה נָכוֹן בִּדְבָרֶךָ, וְתוֹצְאוֹת פִּיךָ יִהְיוּ אַחַת.
י״א
הֱוֵה מָהִיר לִשְׁמוֹעַ, וּבְאֹרֶךְ רוּחַ הָשֵׁב מַעֲנֶה.
י״ב
אִם יֶשׁ בְּךָ תְּבוּנָה — עֲנֵה אֶת רֵעֶךָ, וְאִם אַיִן — יָדְךָ עַל פִּיךָ.
י״ג
כָּבוֹד וְקָלוֹן בְּדִבּוּר, וּלְשׁוֹן אָדָם מַפַּלְתּוֹ.
י״ד
אַל תִּקָּרֵא רָכִיל, וּבִלְשׁוֹנְךָ אַל תִּלָּכֵד.
ט״ו
כִּי לַגַּנָּב — בֹּשֶׁת, וּלְאִישׁ לָשׁוֹן — גְּנַאי רָע. בַּקָּטָן וּבַגָּדוֹל אַל תִּשְׁגֶּה, וְאַל תְּהִי אוֹיֵב תַּחַת אוֹהֵב.
על הפרק
פרק זה מזהיר מפני ביטחון שווא בעושר ובכוח, ומדגיש את חשיבות שמירת הלשון. בן סירא מלמד שאין לדחות תשובה ואין לסמוך על רחמי ה׳ כדי להמשיך לחטוא.