ספר חנוך

חנוך בן ירד

בחר פרק (1-108)

ספר חנוך - פרק י״ח

אבני האש

א׳ רָאִיתִי אֶת אוֹצְרוֹת כָּל הָרוּחוֹת וְרָאִיתִי כֵּיצַד בָּהֶם סִדֵּר אֶת כָּל הַבְּרִיאָה וְאֶת יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ.
ב׳ וְרָאִיתִי אֶת אֶבֶן פִּנַּת הָאָרֶץ וְרָאִיתִי אֶת אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הָאָרֶץ וְאֶת רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.
ג׳ וְרָאִיתִי כֵּיצַד הָרוּחוֹת פּוֹרְשׂוֹת אֶת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם וְעוֹמְדוֹת בֵּין הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֵלֶּה הֵן עַמּוּדֵי הַשָּׁמָיִם.
ד׳ רָאִיתִי אֶת רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם הַמְּסוֹבְבוֹת וְהַנּוֹשְׂאוֹת אֶת גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר בָּהֶם שׁוֹקְעִים.
ה׳ וְרָאִיתִי אֶת רוּחוֹת הָאָרֶץ הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת הֶעָנָן וְרָאִיתִי דַּרְכֵי הַמַּלְאָכִים וְרָאִיתִי בְּקָצֶה הָאָרֶץ אֶת רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם מִלְמָעְלָה.
ו׳ וָאֵלֵךְ לְכִוּוּן דָּרוֹם וְהוּא בּוֹעֵר יוֹמָם וָלַיְלָה שָׁם אֲשֶׁר שִׁבְעָה הָרִים שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת שְׁלוֹשָׁה לְכִוּוּן מִזְרָח וּשְׁלוֹשָׁה לְכִוּוּן דָּרוֹם.
ז׳ וְאוֹתָם שֶׁלְּכִוּוּן מִזְרָח אֶחָד שֶׁל אֶבֶן צִבְעוֹנִית וְאֶחָד שֶׁל פְּנִינָה וְאֶחָד שֶׁל אֶבֶן שֹׁהַם וְאוֹתָם שֶׁלְּכִוּוּן דָּרוֹם שֶׁל אֶבֶן אֲדֻמָּה.
ח׳ וְהָאֶמְצָעִי מֵהֶם מַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם כְּכִסֵּא אֱלֹהִים שֶׁל אֲבַרְנוֹל וְרֹאשׁ הַכִּסֵּא שֶׁל אֶבֶן סַפִּיר.
ט׳ וְרָאִיתִי אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וּמֵעֵבֶר לָהָרִים הָאֵלֶּה.
י׳ וְרָאִיתִי מָקוֹם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָאָרֶץ הַגְּדוֹלָה שָׁם יִתְקַבְּצוּ הַמָּיִם.
י״א וְרָאִיתִי תְּהוֹם פְּתוּחָה עַד עַמּוּדֵי אֵשׁ שָׁמַיְמָה וְרָאִיתִי בְּתוֹכָם עַמּוּדֵי אֵשׁ הַשָּׁמַיִם יוֹרְדִים אֲשֶׁר אֵין לְמַדְּדָם לֹא לְגֹבַהּ וְלֹא לְעֹמֶק.
י״ב וּמֵעֵבֶר לַתְּהוֹם הַזֹּאת רָאִיתִי מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין בּוֹ רְקִיעַ שָׁמַיִם מִמַּעַל וְאֵין אֶרֶץ מִתַּחַת וְאֵין בּוֹ מַיִם וְאֵין בּוֹ עוֹף כִּי אִם מָקוֹם שָׁמֵם וְנוֹרָא.
י״ג שָׁם רָאִיתִי שִׁבְעָה כּוֹכָבִים כְּהָרִים גְּדוֹלִים בּוֹעֲרִים וּכְשֶׁשָּׁאַלְתִּי עֲלֵיהֶם אָמַר לִי הַמַּלְאָךְ: זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ כָּלוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וּבֵית כֶּלֶא הוּא לְכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְלִצְבָא הַשָּׁמַיִם.
י״ד וְהַכּוֹכָבִים הַמִּתְגַּלְגְּלִים בָּאֵשׁ הֵם אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל מִצְוַת ה' בִּתְחִלַּת עֲלִיָּתָם כִּי לֹא יָצְאוּ בִּזְמַנָּם וַיִּקְצֹף עֲלֵיהֶם וַיַּאַסְרֵם עַד עֵת גְּמַר חַטֹּאתָם.

על הפרק

חנוך רואה את עמודי השמים, שבעה כוכבים כהרי אש קשורים ומוענשים, ותהום עמוקה בקצה הארץ.