ספר חנוך

ספר חנוך הוא אחד הספרים הפסבדו-אפיגרפיים החשובים ביותר בספרות היהודית העתיקה. הספר מיוחס לחנוך בן ירד, הדמות המקראית השביעית בשושלת אדם.

מבנה הספר

ספר חנוך מחולק לחמישה חלקים עיקריים:

• ספר השומרים (פרקים 1-36) - על המלאכים הנופלים ונפילתם
• ספר המשלים (פרקים 37-71) - משלים על הצדק האלהי
• ספר האסטרונומיה (פרקים 72-82) - על תנועת השמש, הירח והכוכבים
• ספר חלומות החזון (פרקים 83-90) - חזיונות על ההיסטוריה
• איגרת חנוך (פרקים 91-108) - דברי מוסר ותוכחה

חשיבות הספר

ספר חנוך השפיע רבות על הספרות הדתית היהודית והנוצרית, ובכלל זה על כתבי הקודש החדשים. הספר מכיל תיאורים מפורטים של עולמות עליונים, משפט האחרית והמשיח.

כתבי יד ותרגומים

הספר שרד בעיקר בתרגום לגעז (אתיופית עתיקה), אך נמצאו גם קטעים ארמיים בקומראן ותרגומים יווניים. הגרסה המוצגת כאן היא בתרגום עברי מודרני.