בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק י׳
גזר דין המלאכים
א׳
אָז אָמַר הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַגָּדוֹל וַיִּשְׁלַח אֶת אוּרִיאֵל אֶל בֶּן לֶמֶךְ לֵאמֹר:
ב׳
לֵךְ אֶל נֹחַ וֶאֱמֹר לוֹ בִּשְׁמִי הִסָּתֵר וְגַל לוֹ אֶת הַקֵּץ הַבָּא כִּי כָל הָאָרֶץ תֹּאבַד וּמַבּוּל יָבוֹא עַל כָּל הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ יֵאָבֵד.
ג׳
וְעַתָּה לַמֵּד אוֹתוֹ לְמַעַן יִמָּלֵט וְזַרְעוֹ יִשָּׁמֵר לְכָל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם.
ד׳
וְלִרְפָאֵל אָמַר ה': אֱסֹר אֶת עֲזָאזֵל יָדָיו וְרַגְלָיו וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ בַּחֹשֶׁךְ וּפְתַח אֶת הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר בְּדוּדָאֵל וְהַשְׁלֵךְ אוֹתוֹ שָׁמָּה.
ה׳
וְשִׂים עָלָיו סְלָעִים חַדִּים וְאֲפֵלִים וְכַסֵּה אוֹתוֹ בַּחֲשֵׁכָה וְשָׁם יֵשֵׁב לָנֶצַח וְכַסֵּה אֶת פָּנָיו וְאוֹר לֹא יֵרָאֶה לוֹ.
ו׳
וּבְיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל יוּשְׁלַךְ אֶל הָאֵשׁ.
ז׳
וְרַפֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ הַמַּלְאָכִים וּבַשֵּׂר לָאָרֶץ רְפוּאָה כִּי אֲנִי אֲרַפֵּא אוֹתָהּ לְמַעַן לֹא יֹאבְדוּ כָל בְּנֵי הָאָדָם בְּסוֹד הַדָּבָר אֲשֶׁר גִּלּוּ הַשּׁוֹמְרִים וְלִמְּדוּ אֶת בְּנֵיהֶם.
ח׳
וְכָל הָאָרֶץ נִשְׁחֲתָה בְּמַעֲשֵׂי תוֹרַת עֲזָאזֵל וְעָלָיו הַכְתֵּב כָּל הַחֵטְא.
ט׳
וּלְגַבְרִיאֵל אָמַר ה': לֵךְ עַל הַמַּמְזֵרִים וְעַל הַמְרֻשָּׁעִים וְעַל בְּנֵי הַזְּנוּנִים וְהַשְׁמֵד אֶת בְּנֵי הַשּׁוֹמְרִים מִבֵּין בְּנֵי הָאָדָם וְשַׁלַּח אוֹתָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ בְּמִלְחָמָה וּבְהֶרֶג כִּי אֹרֶךְ יָמִים לֹא יִהְיֶה לָהֶם.
י׳
וּלְמִיכָאֵל אָמַר ה': לֵךְ וְהוֹדַע לְשֶׁמְחֲזַאי וּלְכָל חֲבֵרָיו אֲשֶׁר הִתְחַבְּרוּ עִם הַנָּשִׁים לְהִטָּמֵא בָהֶן בְּטֻמְאָתָן.
י״א
וְכַאֲשֶׁר יִכְלוּ בְנֵיהֶם וְיִרְאוּ בְּאָבְדַן אֲהוּבֵיהֶם אֱסֹר אוֹתָם שִׁבְעִים דּוֹרוֹת תַּחַת הָרֵי הָאָרֶץ עַד יוֹם דִּינָם וּגְמַר דִּינָם לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
י״ב
בַּיָּמִים הָהֵם יוּבָלוּ אֶל תְּהוֹם הָאֵשׁ בְּעִנּוּי וּבְכֶלֶא יִהְיוּ כְלוּאִים לָנֶצַח.
י״ג
וְנָטַע לָאָרֶץ צֶדֶק וֶאֱמֶת לְדוֹר דּוֹרוֹת בְּשִׂמְחָה לָנֶצַח.
על הפרק
ה' מצווה את המלאכים הקדושים: רפאל יאסור את עזאזל במדבר, גבריאל ישמיד את הענקים, ומיכאל יאסור את שמחזאי ואת יתר השומרים עד יום הדין הגדול.