בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק ט׳
תפילת המלאכים
א׳
וַיַּבִּיטוּ מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וּרְפָאֵל וְאוּרִיאֵל מִן הַשָּׁמַיִם וַיִּרְאוּ אֶת הַדָּם הָרַב אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ עַל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעַוְלָה אֲשֶׁר נַעֲשְׂתָה עַל הָאָרֶץ.
ב׳
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: קוֹל צַעֲקַת הָאָרֶץ מִן הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְמוֹת עוֹלֶה עַד שַׁעֲרֵי הַשָּׁמָיִם.
ג׳
וְעַתָּה אֲלֵיכֶם קְדוֹשֵׁי הַשָּׁמַיִם נַפְשׁוֹת בְּנֵי הָאָדָם מִתְחַנְּנוֹת לֵאמֹר הָבִיאוּ אֶת מִשְׁפָּטֵנוּ לִפְנֵי עֶלְיוֹן.
ד׳
וַיֹּאמְרוּ אֶל אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים: כִּי אַתָּה הוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים וֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים וּמֶלֶךְ הַמְּלָכִים כִּסֵּא כְבוֹדְךָ לְכָל דּוֹר וָדוֹר וּשְׁמְךָ קָדוֹשׁ וּמְבֹרָךְ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
ה׳
כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַכֹּל וְהַמֶּמְשָׁלָה עַל הַכֹּל לְךָ הִיא וְהַכֹּל גָּלוּי וּמְגֻלֶּה לְפָנֶיךָ וְאַתָּה רוֹאֶה אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְאֵין דָּבָר הַיָּכוֹל לְהִסָּתֵר מִמְּךָ.
ו׳
רְאֵה מָה עָשָׂה עֲזָאזֵל אֲשֶׁר לִמֵּד כָּל עַוְלָה בָאָרֶץ וְגִלָּה אֶת סוֹדוֹת עוֹלָם אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם.
ז׳
וּשְׁמַחְזַאי אֲשֶׁר הוּא שַׂר עֲלֵיהֶם לִמֵּד לַחֲשִׁים.
ח׳
וְהֵם הָלְכוּ אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְשָׁכְבוּ עִמָּהֶן וְנִטְמְאוּ בָהֶן וְגִלּוּ לָהֶן כָּל חֲטָאִים.
ט׳
וְהַנָּשִׁים יָלְדוּ עֲנָקִים וּבָזֹאת נִמְלְאָה כָל הָאָרֶץ דָּם וָעֶוֶל.
י׳
וְעַתָּה הִנֵּה נַפְשׁוֹת אֲשֶׁר מֵתוּ צוֹעֲקוֹת וּמִתְאוֹנְנוֹת עַד שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם וְאַנְחָתָן עוֹלָה וְלֹא תוּכַל לָצֵאת מִפְּנֵי הָעַוְלָה הַנַּעֲשֵׂית בָּאָרֶץ.
י״א
וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּטֶרֶם הֱיוֹתָם וְאַתָּה רוֹאֶה אֶת אֵלֶּה וְאַתָּה מַנִּיחַ לָהֶם וְאֵינְךָ מַגִּיד לָנוּ מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם עַל אֵלֶּה.
על הפרק
המלאכים הקדושים מיכאל, גבריאל, רפאל ואוריאל רואים את ההרס בארץ ופונים אל ה' בתפילה, מתארים את החורבן שגרמו השומרים ומבקשים ממנו לשפוט.