בחר פרק (1-108)
ספר חנוך - פרק י״ד
חזון כסא הכבוד
א׳
זֶה סֵפֶר דִּבְרֵי הַצֶּדֶק וְתוֹכַחַת הַשּׁוֹמְרִים הַנִּצְחִיִּים כְּפִי צִוּוּי הַקָּדוֹשׁ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָזִיתִי בַּחֲלוֹם.
ב׳
וּבְמַרְאֵה הַחֲלוֹם רָאִיתִי וְהִנֵּה עֲנָנִים קוֹרְאִים לִי בַּמַּרְאֶה וַעֲרָפֶל קוֹרֵא לִי וּמַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וּבְרָקִים דּוֹחֲפִים וְדוֹחֲקִים אוֹתִי וְרוּחוֹת בַּמַּרְאֶה נוֹתְנוֹת לִי כְנָפַיִם וַתִּשָּׂאֶנָה.
ג׳
וַתִּשָּׂאֶנָה וָאָבוֹא עַד קִיר בָּנוּי מֵאַבְנֵי בָרָד וּלְשׁוֹנוֹת אֵשׁ סוֹבְבוֹת אוֹתוֹ סָבִיב וְהֵחֵלָּה לְהַפְחִידֵנִי.
ד׳
וָאָבוֹא בְּתוֹךְ לְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ וָאִקְרַב אֶל בַּיִת גָּדוֹל בָּנוּי מֵאַבְנֵי בָרָד וְקִירוֹת הַבַּיִת כְּרִצְפַּת אַבְנֵי קְרִיסְטָל וְרִצְפָתוֹ מִקְּרִיסְטָל.
ה׳
וְתִקְרָתוֹ כְּמַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וּבְרָקִים וּבֵינֵיהֶם כְּרוּבֵי אֵשׁ וּשְׁמֵיהֶם מַיִם.
ו׳
אֵשׁ בּוֹעֶרֶת סוֹבֶבֶת אֶת קִירוֹתָיו וְדַלְתוֹתָיו בּוֹעֲרוֹת בָּאֵשׁ וָאָבוֹא אֶל הַבַּיִת הַהוּא וְהוּא חַם כָּאֵשׁ וְקַר כַּקֶּרַח וְאֵין בּוֹ שִׂמְחָה וְלֹא חַיִּים וְיִרְאָה כִּסְּתָתְנִי וּרְעָדָה אֲחָזָתְנִי.
ז׳
וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וְרָאִיתִי בַּמַּרְאֶה וְהִנֵּה בַּיִת אַחֵר גָּדוֹל מִזֶּה וְכָל דַּלְתוֹתָיו פְּתוּחוֹת לְפָנַי וּבָנוּי לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ.
ח׳
וְכָל דָּבָר בּוֹ עוֹלֶה עַל הָרִאשׁוֹן בְּכָבוֹד וּבִגְדֻלָּה וּבִתְפָאֶרֶת עַד כִּי לֹא אוּכַל לְסַפֵּר לָכֶם עָלָיו וְרִצְפָתוֹ אֵשׁ וּמִמַּעַל לוֹ בְּרָקִים וּמַהֲלַךְ כּוֹכָבִים וְתִקְרָתוֹ אֵשׁ בּוֹעָרֶת.
ט׳
וְהִבַּטְתִּי וָאֵרֶא כִּסֵּא גָבוֹהַּ וּמַרְאֵהוּ כְּקֶרַח קְרִיסְטָל וְסוֹבֵב אוֹתוֹ כְּעֵין שֶׁמֶשׁ מַזְהִירָה וְקוֹל כְּרוּבִים.
י׳
וּמִתַּחַת לַכִּסֵּא הַגָּדוֹל יוֹצְאִים נַהֲרוֹת אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהַבִּיט בּוֹ.
י״א
וְהַכָּבוֹד הַגָּדוֹל יוֹשֵׁב עָלָיו וּלְבוּשׁוֹ כְּמַרְאֵה הַשֶּׁמֶשׁ מַזְהִיר וְלָבָן מִכָּל שֶׁלֶג.
י״ב
וְלֹא יוּכַל מַלְאָךְ לָבוֹא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וּלְהַבִּיט בְּפָנָיו מִפְּנֵי הַתִּפְאֶרֶת וְהַכָּבוֹד וְלֹא יוּכַל כָּל בָּשָׂר לְהַבִּיט בּוֹ.
י״ג
אֵשׁ בּוֹעֶרֶת סְבִיבוֹ וְאֵשׁ גְּדוֹלָה עוֹמֶדֶת לְפָנָיו וְאֵין אִישׁ מִן הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְרִבְבוֹת רְבָבוֹת עוֹמְדוֹת לְפָנָיו וְכָל דְּבָרוֹ מַעֲשֶׂה.
י״ד
וְהַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר קְרוֹבִים אֵלָיו לֹא מִתְרַחֲקִים בַּלַּיְלָה וְלֹא עוֹזְבִים אוֹתוֹ וַאֲנִי עַד עַתָּה הָיִיתִי נוֹפֵל עַל פָּנַי מִתְרַעֵד וַה' קָרָא לִי בְּפִיו וְאָמַר לִי: גַּשׁ הֵנָּה חֲנוֹךְ וּשְׁמַע אֶת דְּבָרִי.
על הפרק
חנוך חוזה בחזון את כסא הכבוד של הקדוש ברוך הוא. הוא רואה קירות קריסטל, אש בוערת, והיכל עליון של תפארת ופחד.